מדוע זה קורה ומי אחראי לכך? 

בזוגיות 'רעועה' ניתן לראות שכל אחד מבני הזוג הוא "לבד" עם עצמו. כידוע, הקב"ה מצהיר בתורה - "לא טוב היות האדם לבדו", אולם לפעמים האדם לבדו גם בתוך המערכת הזוגית וזה הרי לא טוב. הוא חושב רק על עצמו, דואג לצרכיו האישיים ולא זוכר את צרכיו של בן הזוג וכדומה.

מדוע זה קורה ומי אחראי לכך?

האגו של הנפש הבהמית. האגו מפריד בין בני הזוג וגורם לכך שכל אחד חושב רק על עצמו (כפי שהסברנו קודם באריכות).

מה עושים במצב זה?

כפי שהרבי השיב למאשה בסיפור זו לא בעיה גדולה להימנע ממצב כזה:

פשוט צריך לראות ולשאול את הבן זוג: "מה חסר לך ?", "מה  אתה   צריך?" , "איך אפשר לשמח  אותך ?" – פשוט לספק לו את רצונותיו, צרכיו, דברים שהוא אוהב וכו'.

כאשר אנו משמחים את בן הזוג, עושים למענו דברים שהוא אוהב, מספקים לו את הצרכים שלו – אנו כביכול  'מפקידים' אצלו, כמו בבנק.

אולם כאשר אנו עושים דברים שבן הזוג לא אוהב, מכעיסים אותו, מעצבנים אותו, גורמים לו צער ועצבות וכדומה – אנו כביכול  'מושכים'   ממנו, שוב כמו בבנק.

ואז מה קורה?

כמו בחיים: ככל שתהיינה יותר 'הפקדות' בבנק מאשר 'משיכות' – אז לא תהיה בעיה בחשבון. כלומר, מישהו שהפקיד בבנק 10,000 ש"ח, כאשר הוא מושך 12,000 ש"ח הוא במינוס. לעומת זאת, מי שהפקיד בבנק 150,000 ש"ח, והוא משך אותו סכום 12,000 ש"ח, אזי החשבון שלו לא נפגע משמעותית.

כך גם בזוגיות:  ככל שתפקיד יותר אצל בן זוגך כמו בבנק הרבה 'הפקדות', כך כאשר תתבצע 'משיכה' זה לא יפגע מאוד בזוגיות.

אסביר את הנמשל: אדם צריך להפקיד כמה יותר - לשמח את בן הזוג, לעשות למענו דברים שהוא אוהב, לספק לו את הצרכים שלו, כך שעולים חלילה קשיים בחיי היומיום כמו: פיטורין, מחלה, קושי של אחד מבני הזוג וכו' - אז ה'הפקדות' מהעבר נותנות כוח להתגבר על המכשולים כמה שיותר בשמחה ובקלות. שכן זוגיות שיש בה הרבה 'הפקדות' היא זוגיות בעלת יסודות טובים.

כמו כן, ברגע שאתה רוצה ופועל  במעשה לטובת השני, ממילא אתה מפסיק להתרכז סביב עצמך.

הבעל יכול לדאוג לצרכי אשתו, לדוגמה - קונה לה מתנה (לא חייבים שתהיה יקרה, רק שתראה שחשבת עליה). נותן לה כסף לעשות קניות לחג, קונה לה פרחים, כותב לה מכתב מלא ברגש אכפתי וכו'. ולחילופין האשה דואגת לצרכי הבעל, לדוגמה – משקיעה בסידור הבית, מכינה לו ארוחה עשירה ומפנקת כשהוא מגיע הביתה מעבודה, קונה לו דברים שמוצאים חן בעיניו וכו'.

וכך בעצם, שלב אחר שלב אתה מבטל את האגו שלך שבנפש הבהמית, ואתה מתחיל להרגיש באמת בליבך את המשמעות של המשפטים שתמיד ציטטו לך שאתם "נשמה אחת", ו"גוף אחד" ו"היא משלימה אותך" וכו'. ה"סיסמאות" הללו הופכות להיות חייך, הן מורגשות במעשים שלך - זו חוויה שאתה מרגיש וחש בכל הווייתך.

המעשים שלך גורמים התקשרות דו צדדית: בת הזוג שלך רואה כמה אכפת לך ממנה, כמה אתה דואג לה, כמה חשוב לך למלא את חסרונה - וזה כמובן גורם לה לרצות להתחבר ולהתאחד איתך. וכמובן במצב של נישואים בריאים יחסית - בוודאי שאף אדם לא רוצה להיות כפוי טובה, לכן בת הזוג בוודאי תשתדל גם כן להיות טובה כלפייך.

יש להוסיף גם כי המעשים הללו משפיעים עליך, כמובא בספר החינוך "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", כך שהלב שלך אט אט מתחיל להתחבר אליה ולאהוב אותה יותר ויותר...

כאשר האדם מדבר אודות עניין מסוים, הוא בעצם מגלה את אותו עניין בקרבו. במילים אחרות: